בניגוד למסעדות רגילות, הנדרשות להחזיק ברישיון עסק בלבד על מנת לפעול כחוק, מפעלי קייטרינג נדרשים בנוסף לרישיון העסק, לפעול לקבלת רישיון יצרן ממחלקת שירות המזון ובריאות הסביבה במשרד הבריאות. למה ככה?
בעיקר משום שיכולת הייצור במטבח קייטרינג גדולה מיכולת הבישול במסעדות, ומכאן יוצא כי הסכנה להרעלת מזון המגיעה ממפעל קייטרינג גדולה בהיקפה מהסכנה לאותה הרעלה במסעדה או בית קפה.
סיבה חשובה נוספת היא שמטבחי קייטרינג, מטבעם, מוציאים את כל התוצרת לצריכה בחוץ:
למסעדות ומזנונים המוכרים אוכל מוכן, אולמות אירועים, מסיבות פרטיות וכו', ולכן נדרש פיקוח ונהלי עבודה מחמירים שיבטיחו את איכות התוצרת לא רק בשלבים בהם המזון עדיין בתחומי מפעל הקייטרינג (אחסנת חומרי גלם, בישול, אריזת תוצר מוגמר), אלא גם לאחר שהמזון עוזב את תחומי המפעל (שינוע בקירור/חימום, טיפול במטבח הקצה הקולט את המזון עד הגשתו לסועד).
לתכנון המטבח חשיבות מכרעת משום שתכנון לקוי יוביל בהכרח להיווצרות זיהום צולב, ולכן מחלקות בריאות הסביבה ושירות המזון במשרד הבריאות קבעו נהלים ותנאים מחמירים שמפעל הקייטרינג חייב לעמוד בהם בכדי שיוכל לקבל רישיון עסק ורישיון יצרן וכך יפעל באופן תקין ובטוח.
רישוי עסק ויצרן של מפעל קייטרינג יתקבל רק לאחר שיקבל המפעל את האישורים הנדרשים ממשרד הבריאות, מחלקת הנדסה, איכות הסביבה, שירותי הכבאות וההצלה ומחלקת רישוי עסקים ברשות המוניציפלית בה פועל העסק, לאחר שיעבור את הביקורות הקפדניות שיערכו כל הגורמים הנ"ל בעסק. מפעלי קייטרינג גדולים יתבקשו אף להגיש תכנית בטיחות לאישור שירותי הכבאות וההצלה.
בשורות הבאות עלינו לטובה, ננסה לאפיין את הדרישות להוצאת רישוי עסק ויצרן למטבחי קייטרינג. כאן המקום לציין כי לכל עסק נדרש תכנון המותאם למבנה ולתחום הייצור ואופי העבודה המתנהלת בו, מה שמצריך שימת לב לכל פרט ותכנון מוקפד מא' ועד ת'.
אז נתחיל:
בעיקר משום שיכולת הייצור במטבח קייטרינג גדולה מיכולת הבישול במסעדות, ומכאן יוצא כי הסכנה להרעלת מזון המגיעה ממפעל קייטרינג גדולה בהיקפה מהסכנה לאותה הרעלה במסעדה או בית קפה.
סיבה חשובה נוספת היא שמטבחי קייטרינג, מטבעם, מוציאים את כל התוצרת לצריכה בחוץ:
למסעדות ומזנונים המוכרים אוכל מוכן, אולמות אירועים, מסיבות פרטיות וכו', ולכן נדרש פיקוח ונהלי עבודה מחמירים שיבטיחו את איכות התוצרת לא רק בשלבים בהם המזון עדיין בתחומי מפעל הקייטרינג (אחסנת חומרי גלם, בישול, אריזת תוצר מוגמר), אלא גם לאחר שהמזון עוזב את תחומי המפעל (שינוע בקירור/חימום, טיפול במטבח הקצה הקולט את המזון עד הגשתו לסועד).
לתכנון המטבח חשיבות מכרעת משום שתכנון לקוי יוביל בהכרח להיווצרות זיהום צולב, ולכן מחלקות בריאות הסביבה ושירות המזון במשרד הבריאות קבעו נהלים ותנאים מחמירים שמפעל הקייטרינג חייב לעמוד בהם בכדי שיוכל לקבל רישיון עסק ורישיון יצרן וכך יפעל באופן תקין ובטוח.
רישוי עסק ויצרן של מפעל קייטרינג יתקבל רק לאחר שיקבל המפעל את האישורים הנדרשים ממשרד הבריאות, מחלקת הנדסה, איכות הסביבה, שירותי הכבאות וההצלה ומחלקת רישוי עסקים ברשות המוניציפלית בה פועל העסק, לאחר שיעבור את הביקורות הקפדניות שיערכו כל הגורמים הנ"ל בעסק. מפעלי קייטרינג גדולים יתבקשו אף להגיש תכנית בטיחות לאישור שירותי הכבאות וההצלה.
בשורות הבאות עלינו לטובה, ננסה לאפיין את הדרישות להוצאת רישוי עסק ויצרן למטבחי קייטרינג. כאן המקום לציין כי לכל עסק נדרש תכנון המותאם למבנה ולתחום הייצור ואופי העבודה המתנהלת בו, מה שמצריך שימת לב לכל פרט ותכנון מוקפד מא' ועד ת'.
אז נתחיל:
דרישות משרד הבריאות לקבלת רישיון יצרן לקייטרינג
גודל מפעלי קייטרינג ודרישות הנדסיות
- למפעלי קייטרינג אין דרישת שטח מינימום בחוק, אך בהתחשב בפונקציות הנדרשות לפעול בו (כפי שנפרט בהמשך), אפשר לומר שכדאי לחפש נכס בשטח מינימלי של 180 מ"ר למפעל קטן, ובכל מקרה, שטח המפעל צריך להיות פרופורציונלי לכמות הייצור, לאופיו, ולמספר האזורים הפוקנציונלים שחייבים להמצא בו.
- המפעל חייב לפעול בתחומי נכס האוחז בהיתר בניה כחוק לשימוש תעשייה.
- גובה התקרה במפעל הקייטרינג לא יפחת מ-2.75 מ', כאשר באולמות הייצור וחדרי הטיפול בבשר, עוף, דגים וירקות יהיה חיפוי קרמיקה היקפי בגובה מינימלי של 1.80 מ'.
- במפעל הקייטרינג יהיה חדר הלבשה לעובדים הכולל שירותים ומקלחות, וכן חדר אוכל לעובדים.
- חללי המפעל חייבים להיות מוארים ומאווררים היטב, במטבח המבשל יותקנו מנדפים מעל מתקני הגז, תנורי בישול, ומתקני צלייה, המנדפים ינודפו באמצעות ארובה תקנית.
- במבנה חייבות להיות שתי כניסות כאשר אחת מהן תשמש לכניסת חומרי גלם ואילו השניה תשמש להוצאת המזון המבושל והארוז.
- המטבח המבשל יהיה מנוקז היטב, לרבות שיפועי רצפה תקינים ותעלות שפכים המחוברים באופן תקין למפריד שומנים חיצוני ומשם לשוחת ביוב עירונית.
- דרכי הגישה למפעל הקייטרינג יהיו מאספלט או בטון, והוא יהיה אטום ומוגן מפני חדירת מכרסמים, חרקים, בעלי כנף ושאר מזיקים.
פונקציות ותנאי סף לרישוי קייטרינג
- במפעל יהיו מחסנים לחומרי גלם (לרבות חדרי קירור והקפאה ע"פ הצורך), מחסנים נפרדים לאחסון חומרי אריזה, לכלים נקיים, ומחסן לחומרי ניקוי.
- במטבח יהיו חדרים נפרדים לטיפול בבשר, בעופות, דגים וירקות, כאשר בכל אחד מהחדרים הנ"ל יהיה לפחות משטח עבודה אחד עם כיור.
- במפעל יהיו חדרים נפרדים לאחסון ואריזת תוצר מוגמר.
- זרימת העבודה במפעל תתוכנן ותתבצע באופן שיבטיח צמצום הסכנה להרעלת מזון למינימום האפשרי.
- המים בשימוש המפעל יהיו באיכות מי שתיה, ויסופקו מים חמים וקרים בכל אחד מהכיורים המצויים בו.
- במפעל הקייטרינג יהיה חדר נפרד לשטיפת כלים.
- כל הציוד המשמש לייצור מזון חייב להיות מחומרים המאושרים ע"י משרד הבריאות.
בריאות העובדים ודרישות נוספות
- חומרי הגלם לייצור חייבים להגיע למפעל ממקור יצרני מאושר (מפעל המחזיק ברישיון יצרן בתוקף).
- מוצרי האריזה יהיו מחומרים המאושרים למגע במזון.
- בעלי המפעל יוודאו כי כל העובדים מצויידים באישורים רפואיים המעידים על מצב בריאותי תקין.
- עובדי המפעל ילבשו בגדי עבודה אחידים ונקיים לרבות כיסויי ראש.
רישיון עסק לקייטרינג עם א.ב.עסקים
א.ב. עסקים מייעצים לבעלי הקייטרינג העתידי כבר משלב בחירת הנכס ובוחנים באופן כולל את התאמת הנכס להפעלת מטבח קייטרינג יצרני מאושר, כאן נכנסים שיקולים כמו:
מיקום העסק, האם העסק ממוקם באיזור בו קל לקבל סחורה ולהוציא אוכל מוכן? מצב המבנה- כמה יצטרך להשקיע בעל המפעל כדי להתאים את המבנה? בעיות עתידיות בהליכי רישוי העסק ועוד ועוד…
ברגע שמחליטים שהמבנה הנבחר ראוי מכל הבחינות, מתחילים בעבודת התכנון ע"פ השלבים הבאים:
מיקום העסק, האם העסק ממוקם באיזור בו קל לקבל סחורה ולהוציא אוכל מוכן? מצב המבנה- כמה יצטרך להשקיע בעל המפעל כדי להתאים את המבנה? בעיות עתידיות בהליכי רישוי העסק ועוד ועוד…
ברגע שמחליטים שהמבנה הנבחר ראוי מכל הבחינות, מתחילים בעבודת התכנון ע"פ השלבים הבאים:
- מדידת המבנה והתייחסות כוללת לסביבתו ולדרכי הגישה.
- תכנון המפעל על חדריו, מעבריו, ואיזורי השירות.
- תכנון זרימת העבודה: קבלת חומרי גלם, טיפול ראשוני, טיפול בתהליך, טיפול תרמי, אחסון לאחר טיפול תרמי, אריזה והוצאת המזון.
- תכנון סניטרי ע"י מהנדס אינסטלציה כנדרש.
- עריכת תכנית (גרמושקה) למפעל המיועד, הכוללת תכנית העמדה, טבלת שטחים, תרשים סביבה בקנ"מ 1:1250, תרשים מגרש בקנ"מ 1:250 ושני חתכים.
- עריכת פרשה טכנית: מעין ספרון המפרט ומתאר את אופי המפעל, אופן קבלת חומרי הגלם המצויים בו (לרבות פירוט סוגים וכמויות), התוצר המוגמר שלנו (כל המזון המוכן), תהליכי עבודה ועוד ועוד ועוד...
- הגשת התכניות והפרשה הטכנית למשרד הבריאות לקבלת חוות דעת מקדמית משירות המזון והמחלקה לבריאות הסביבה.
- לאחר קבלת אישור מקדמי ממשרד הבריאות ניתן להתחיל בעבודות השיפוץ והקמת המפעל.
- סמוך למועד פתיחת המפעל, נגיש את כל החומר למחלקת רישוי עסקים ברשות בה פועל הקייטרינג ונתחיל בהליך רישוי העסק וקבלת רישיון היצרן.
- בזאת לא תמה עבודתנו: א.ב.עסקים מלווים אותך בכל הליכי הרישוי מול כל הגורמים העירוניים והממשלתיים.
מרגישים שהמאמר תרם והעשיר לכם את הידע? בוודאי תרצו לקרוא גם:
מעוניינים לקבל מידע נוסף לגבי רישיון עסק ויצרן למטבחי קייטרינג?
מצאתם מקום פוטנציאלי ואתם רוצים לדעת אם אפשרי להפעיל בו את הקייטרינג שחלמתם עליו? צרו אתנו קשר ונשמח לעזור!
מצאתם מקום פוטנציאלי ואתם רוצים לדעת אם אפשרי להפעיל בו את הקייטרינג שחלמתם עליו? צרו אתנו קשר ונשמח לעזור!
שירותים עיקריים
זקוקים לייעוץ פרטני?
הזנו את פרטיכם ואנו נחזור אליכם בהקדם.